כפי שכבר כתבתי פעם בבלוג הזה, כלל גדול בענייני מזון עממי קובע שדרך מצויינת לזהות מקום-מאכל איכותי היא התגודדות של תור על המדרכה או ערב-רב של מכוניות שחונות לצד המקום בדרכים מוזרות במיוחד.
כל מי שעובר ברחוב המייסדים בפרדס-חנה בוודאי רואה את הנקודה בה מתמלא שול הדרך במכוניות חונות, ליד פלאפל דבורה, אחת מאושיות הפלאפל הישראליות.
אודה ואבוש, בצעירותי לא הכרתי את המוסד הפרדס-חנאי הנחשב הזה, סברתי בטעות שפלאפל אחר שנשא את שם דבורה באיזור תל-אביב הוא סניף של המקום ואחרי שביקרתי באותו "הסניף" לא הבנתי את כל המהומה. חבר עתיר סבלנות וחביבות הסביר לי שאין כל קשר בין השניים וייעץ לי בחום לכתת גלגליי מעיר הקודש תל-אביב אל פרדס-חנה ולגלות את האור.
הגעתי וגיליתי שאכן החקיינים נשאו את שם דבורה לשווא (כפי שגם מצהיר השלט המקומי) והפכתי גם אני למאמין.
מדובר בפלאפל מתוק ועמוק בטעמו, המגיע בחברתן של פיתות מהטובות ביקום הידוע. מומלץ לקחת את המנה "עם הכל" ולא לוותר על הטחינה, הסלטים או החמוצים. החריף הוא כמובן שאלה של העדפה, טעם וסיבולת אישית.
התוצאה הסופית - שמחה לפה, ללשון, לסועד ולבטנו.
ראוי לציין שפלאפל דבורה הוא מוסד ותיק מאוד, ויש בין הותיקים, שזכו לאכול פלאפל מעשה ידיה של דבורה עצמה, שטוענים שהולך ופוחת הדור. אחרים גורסים שהרמה נשמרה היטב למרות חילופי הדורות. כותב דברים אלה, שלא טעם את הפלאפל של פעם, רואה במנת-הפלאפל של פלאפל-דבורה את אחת ממנות הפלאפל הטובות ביותר שהוא מכיר (ולטעמו האישי אולי אפילו טובה יותר מפלאפל מוסה האגדי, עליו כבר נכתב בבלוג זה).
עוד ראוי לציין שלמרות שאפשר לקנות במקום מהפיתות הנהדרות באופן נפרד, נסיוננו האישי מלמד שהן משום מה פחות טובות בפורמט הזה. לכן מומלץ לוותר על הניסוי הזה, ולקנות את הפיתות כשבתוכן הפלאפל.
והערה אחרונה ביותר - מאז פתיחתה של שווארמת החסידה בפרדס חנה, עליה נכתב בבלוג הזה, יש שני מוקדי-גודש תנועה ברחוב המייסדים. מי שמגיע אל פרדס-חנה מכביש 65 צריך להיות מודע לכך שהגודש הראשון הוא שווארמה החסידה, והשני - פלאפל דבורה.
נתונים יבשים:
המקום: פרדס חנה-כרכור,רחוב המייסדים 30.
גודל המנות: נדיב.
הסלטים: טריים ואיכותיים.
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: אדיב, נינוח וחביב, כמקובל בפרדס-חנה.
האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר לשבת, לטעמי עדיף לקחת.
יוקר המחיה: בהתאם למדד הפלאפל הארצי, 14 ש"ח למנה בפיתה.
כל מי שעובר ברחוב המייסדים בפרדס-חנה בוודאי רואה את הנקודה בה מתמלא שול הדרך במכוניות חונות, ליד פלאפל דבורה, אחת מאושיות הפלאפל הישראליות.
אודה ואבוש, בצעירותי לא הכרתי את המוסד הפרדס-חנאי הנחשב הזה, סברתי בטעות שפלאפל אחר שנשא את שם דבורה באיזור תל-אביב הוא סניף של המקום ואחרי שביקרתי באותו "הסניף" לא הבנתי את כל המהומה. חבר עתיר סבלנות וחביבות הסביר לי שאין כל קשר בין השניים וייעץ לי בחום לכתת גלגליי מעיר הקודש תל-אביב אל פרדס-חנה ולגלות את האור.
הגעתי וגיליתי שאכן החקיינים נשאו את שם דבורה לשווא (כפי שגם מצהיר השלט המקומי) והפכתי גם אני למאמין.
מדובר בפלאפל מתוק ועמוק בטעמו, המגיע בחברתן של פיתות מהטובות ביקום הידוע. מומלץ לקחת את המנה "עם הכל" ולא לוותר על הטחינה, הסלטים או החמוצים. החריף הוא כמובן שאלה של העדפה, טעם וסיבולת אישית.
התוצאה הסופית - שמחה לפה, ללשון, לסועד ולבטנו.
ראוי לציין שפלאפל דבורה הוא מוסד ותיק מאוד, ויש בין הותיקים, שזכו לאכול פלאפל מעשה ידיה של דבורה עצמה, שטוענים שהולך ופוחת הדור. אחרים גורסים שהרמה נשמרה היטב למרות חילופי הדורות. כותב דברים אלה, שלא טעם את הפלאפל של פעם, רואה במנת-הפלאפל של פלאפל-דבורה את אחת ממנות הפלאפל הטובות ביותר שהוא מכיר (ולטעמו האישי אולי אפילו טובה יותר מפלאפל מוסה האגדי, עליו כבר נכתב בבלוג זה).
עוד ראוי לציין שלמרות שאפשר לקנות במקום מהפיתות הנהדרות באופן נפרד, נסיוננו האישי מלמד שהן משום מה פחות טובות בפורמט הזה. לכן מומלץ לוותר על הניסוי הזה, ולקנות את הפיתות כשבתוכן הפלאפל.
והערה אחרונה ביותר - מאז פתיחתה של שווארמת החסידה בפרדס חנה, עליה נכתב בבלוג הזה, יש שני מוקדי-גודש תנועה ברחוב המייסדים. מי שמגיע אל פרדס-חנה מכביש 65 צריך להיות מודע לכך שהגודש הראשון הוא שווארמה החסידה, והשני - פלאפל דבורה.
נתונים יבשים:
המקום: פרדס חנה-כרכור,רחוב המייסדים 30.
גודל המנות: נדיב.
הסלטים: טריים ואיכותיים.
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: אדיב, נינוח וחביב, כמקובל בפרדס-חנה.
האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר לשבת, לטעמי עדיף לקחת.
יוקר המחיה: בהתאם למדד הפלאפל הארצי, 14 ש"ח למנה בפיתה.
