כאשר חובב שווארמה מנסה לפתוח בשיחה עם אחיו לאהבת מלכת המזונות המהירים בסוגיה מהי בירת השווארמה בישראל, הוא עתיד למצוא עצמו בתוך ויכוח שאין לו סוף. יש מאמינים אדוקים המוכנים להישבע בנצרת (בה ביקרנו אי-אז בעבר) ויש מאמינים אדוקים לא פחות הנשבעים בדם לבבם כי בירת השווארמה הישראלית היא חיפה.
כשמנסים לספור את כמות השווארמיות המומלצות בחיפה ולהתלבט בשאלה הנצחית של התייר הקולינרי המבקר: 'איפה כדאי להתחיל', נקלעים לאחד האתגרים הגדולים העומדים בפני האדם המודרני: הצורך לבחור.
כשמנסים לספור את כמות השווארמיות המומלצות בחיפה ולהתלבט בשאלה הנצחית של התייר הקולינרי המבקר: 'איפה כדאי להתחיל', נקלעים לאחד האתגרים הגדולים העומדים בפני האדם המודרני: הצורך לבחור.
דימיתי לעצמי כי השעה המאוחרת בה הגעתי אל העיר למפגש רעים (עם אפי, בעברו כותב נמרץ לא פחות בבלוג ובימים אלה איש הייטק המסור לעבודתו) תפחית את מידת המורכבות של הבחירה במידת-מה. אך אז הגענו אל 'דרך' השווארמות' בחיפה, וכמות השווארמיות הזוכות למעריצים נאמנים שבה והעלתה את שאלת הבחירה. נדיר שבסמיכות כה קרובה שוכנים מקומות באיכות גבוהה. לרגע חלפה במוחי התמונה של האדם הרעב אך שאינו מצליח לבחור, והוא גווע לו ברעב דווקא אל נוכח כל השפע. רגעים ספורים חלפו בטרם התעשתנו, בכל זאת צרכני שווארמה מנוסים, ובחרנו בשווארמה במבינו.
אוהדי "במבינו", ברובם, מטיפים בעד מנת השווארמה 'המשופרת' - מנת שווארמה שאחרי חיתוכה מטוגנת על הפלאנצ'ה עם ירקות נוספים. אני, כעניין שבעיקרון, מעדיף תמיד את הדבר האמיתי - מנת שווארמה רגילה, בפיתה, עם מינימום תוספות. והתוצאה - טובה מאוד לחיך. מדובר בתבלון עז, שלא כל חך יאהב, אבל לדידי ולדידו של שותפי לארוחה השווארמה נעמה עד מאוד. מנות נדיבות, חמות וטובות, עם כיוון מאוד ברור שעושה כיף לחיך ומעלה חיוך על פניו של הסועד.
יתרון נוסף של שווארמה במבינו הוא שעות הפתיחה הליברליות: מדובר במקום הפתוח שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה (תופעה נדירה מאוד בקרב שווארמיות שבהחלט יכולה לנחם את הסובל מנדודי-שינה שאיננו רחוק מדי מחיפה).
לשומרי הכשרות מבינינו, המקום אומנם פתוח בשבת, אבל אוהדי כדורגל מושבעים הנוהגים לחגוג או להתנחם במקום אחרי משחקים של קבוצתם בחיפה (בהתאם לתוצאה) , הצהירו בפניי נחרצות כי זה עוד אחד מהמקומות שיש בהם 'כשרות ללא תעודה'.
דבר אחד שכחתי לברר - מדוע בעצם קוראים למקום "במבינו". יש לי יסוד להאמין שבעתיד גם הקושיה הזו תזכה לפתרון, שכן מבחינתי מדובר במקום המצדיק סטייה מהדרך כדי לשוב ולאכול שם.
הנתונים היבשים:
הכתובת: דרך יפו 137, חיפה
גודל המנות: נדיב לכל הדעות.
הסלטים: טריים וטובים.
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: שירות נינוח ואדיב מאוד.
האם עדיף לשבת או לקחת: המקום מציע סידורי ישיבה נוחים מאוד.
יוקר המחיה:31 ש"ח למנת שווארמת עגל בפיתה (צמוד למדד השווארמה הכלל-ארצי)
