יום שבת, 7 בנובמבר 2015

נעים להיות בחברה טובה

כמה נעים לקבל גושפנקה רשמית בדבר האפשרות שאוכל מהיר יהיה אוכל ברמה הגבוהה ביותר.  מדריך מישלן , מדריך מקומות-האוכל המפורסם בעל הצבע האדום, המכונה גם 'התנ"ך של האוכל" החל לסקור מזונות רחוב, לראשונה מאז היווסדו (בשנת 1900, על ידי יצרנית הצמיגים 'מישלן'). 

הסקירה של דוכני-הרחוב במדריך מישלן להונג קונג לשנת 2016 נומקה בכך שזהו חלק אינטגרלי מהסצינה הקולינרית.


האפשרות הזו "to eat out, without necessarily sitting down and spending a lot of money" - לאכול בחוץ, לא בהכרח לשבת, ובלי להוציא כסף רב, מזכירה לכם משהו? אולי מקומות מהסוג שנסקרים בבלוג הזה ולעתים זוכים לשבחים רבים ? 

"In 2010, Michelin picked a budget 20-seater dim sum restaurant, Tim Ho Wan, for one of its recommendation earning one star. It is now popularly known as the world's cheapest Michelin-star restaurant and has been expanding internationally since 2013."
ובעברית - ב-2010, בחרה מישלין מסעדת דים סאם צנועה של 20 מקומות ישיבה, הטים-הו-וואן, כאחת מההמלצות הראויות לכוכב אחד. כיום היא ידועה כמסעדת הכוכב האחד הזולה בעולם, והיא מתרחבת באופן בינלאומי מאז 2013. 

ואם בדים סאם נפלה שלהבת-הגורמה, מה יגידו שווארמיות הארץ? 


יום שני, 2 בנובמבר 2015

פלאפל ברזילי בחדרה

באחד הבקרים האחרונים, בעודי יוצא מסניף הבנק ממנו בחרתי לאסוף פנקסי-שיקים, כאשר אני עדיין שרוי תחת הרושם של ההתפתעה לטובה מהזמן המועט שנדרש לבירוקרטיה שזכרתי לרעה מסניפים אחרים, והנה נתקלתי לי בתור של בריות באמצע הרחוב. אחד הדברים הפחות חביבים עליי בעולם הם התורים, אבל לא היה זה עוד תור הנובע מבירוקרטיה כזו או אחרת, אלא תור אחר לגמרי. תור של בריות רעבות הממתינות בסבלנות למזון שלדעתן מצדיק את הזמן שבעמידה הסבלנית. 

ניחוח הפלאפל שעשה את דרכו אל אפי שכנע אותי כי השעה היתה מאוחרת דיה להצדיק ארוחת-צהריים מוקדמת, והחלטתי לתת את אמוני בתור אשר השתרך לפני פלאפל ברזילי בחדרה. 

דקות מספר לאחר מכן כך נפגשתי עם מנת הפלאפל הטובה ביותר שאכלתי השנה, והמפגש שב והצדיק את הכלל העתיק כי אין סימן טוב יותר למקום מאכל רחוב איכותי, מאשר בריות הממתינות סביבו לתורן. 




עיון בשקית שבה לקחתי לי מנה שניה 'לדרך', לימד אותי כי המקום פעיל מאז 1933:

אם אינני טועה, זהו מקום המאכל המהיר הותיק ביותר שנסקר בבלוג הזה. האם יש מקומות ממכר-אוכל-מהיר ותיקים ממנו בישראל?

הנתונים היבשים:


גודל המנות: נדיב, לכל הדעות 
הסלטים: טריים וטעימים
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: שירות אדיב ויעיל.
האם עדיף לשבת או לקחת: עדיף לקחת. אין אפשרות נוחה לשבת, ומדרחוב הרברט-סמואל של חדרה מציע שלל אפשרויות ישיבה נוחות במרחק הליכה קצר.
יוקר המחיה:15 ש"ח למנת פלאפל בפיתה  (בהתאם למדד השווארמה הכלל-ארצי)